נבואת ה' פונה אל גוג, מנהיג צבאות האויב, באזהרה ובקריאה להתכונן היטב למלחמה הגדולה. הציווי הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ מתפרש על ידי רוב הפרשנים כדרישה כפולה: המילה הִכֹּן משמעותה הכן את עצמך, ואילו וְהָכֵן לְךָ משמעותה הכן את חילותיך, את בעלי בריתך ואת כל הציוד הנדרש למערכה [רש"י, מצודת דוד, שטיינזלץ]. קריאה זו נועדה להבהיר לגוג שעליו לא להקל ראש במלחמה זו, אלא להתייצב ולהתכונן אליה בקפדנות ובשמירה רבה [אברבנאל].
הפסוק ממשיך ופונה אל גוג ואל כָל־קְהָלֶיךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ. המילה קהליך מתבארת כאסיפת עם [מצודת ציון]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים רואה בקהלים אלו את העמים הרבים הנאספים סביב גוג במטרה לעזור לו במלחמתו [מצודת דוד, שטיינזלץ]. עם זאת, ישנה גישה פרשנית שונה המדייקת במילה עָלֶיךָ. על פי גישה זו, כאשר נאמרת לשון קהילה עם מילת היחס "על", הדבר מרמז על ריב, התנגדות ומלחמה פנימית. מכאן נלמד שבתוך צבאו העצום של גוג ישנם כוחות עוינים שבעצם מתנגדים לו. מצב זה יוביל בסופו של דבר לסכסוך פנימי שבו מחנות שונים בתוך הקואליציה שלו יקומו זה על זה ויהרגו איש את אחיו [מלבי"ם].
בסיום הפסוק מוטלת על גוג המשימה וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר. רוב הפרשנים מסכימים כי מתוקף תפקידו כראש הצבא והמפקד העליון, מוטלת עליו האחריות לפקח על חייליו, לכוון את יציאתם למערכה, ולהעמיד משמרות שיגנו עליהם מפני פגיעות פתע והשמדה בלילה [רש"י, מצודת דוד, שטיינזלץ, אברבנאל]. לעומת זאת, יש המפרשים את הדברים להפך, ולפיהם גוג מכין את צבאותיו כדי שהם יהיו אלו שישמרו עליו ויגנו עליו בכל דרך שבה יבחר ללכת [רד"ק]. לאור הגישה המזהה מתיחות פנימית בתוך צבא גוג, תפקידו של גוג כמשמר מקבל משמעות של ריסון, ולפיה עליו לשמור על חייליו לבל יעשו רע, ולנסות למנוע מהמחנות השונים בצבאו להתקומם ולהשמיד זה את זה [מלבי"ם].