מערכה צבאית עצומה עתידה להתרחש בסוף ההיסטוריה, אך מאחוריה מסתתרת תכלית אלוהית שנועדה להביא להכרה עולמית.
עלייתו של גוג למלחמה, וְעָלִיתָ עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, תהיה מלווה בהמון צבאות וברבבות חיילים. כוח עצום זה נמשל לכְּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, דימוי הממחיש את כמות האנשים העצומה שתבוא לכסות את הארץ. אירוע זה עתיד להתרחש בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, בסוף ההיסטוריה. המילה תִּהְיֶה מתפרשת כהבטחה שעצם הדבר הזה אכן יתקיים [מצודת דוד]. גישה אחרת רואה במילה זו פנייה ישירה לגוג, המבשרת לו כי הוא יהיה נוכח באותה עת במציאות כדי לקבל את עונשו, ואז ייוודע לכל כי הוא אכן גוג [מלבי"ם].
ה' מצהיר וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל אַרְצִי (מילה שבחלק מהספרים המדויקים נכתבת בכתיב חסר, ללא האות יו"ד [מנחת שי]). משמעות הדבר היא שה' הוא זה שיעורר את לבו של גוג לצאת למלחמה זו. מטרת המהלך אינה חורבן, אלא לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם. הפרשנים מסכימים כי התכלית היא ההכרה האוניברסלית בה'. כאשר ה' יעשה שפטים בגוג ויביא למפלתו לעיני כל, יתקדש שמו הגדול, וכוחו וגדולתו ייוודעו בעולם כולו. הפסוק נחתם במילה גּוֹג, המהווה לשון קריאה ופנייה ישירה אליו: "אתה, גוג!" [רד"ק].