יחזקאל, פרק ל״ח, פסוק י״ב

יצא לכם פעם לראות עיר יפה וחדשה שמישהו בנה בעבודה קשה, ולתהות מי ירצה לפגוע בה? זה בדיוק מה שקורה עם מלך בשם גוג. הוא מסתכל על ארץ ישראל, רואה בה מקום עשיר וחשוב, ומחליט שהוא רוצה לכבוש אותה. המטרה שלו היא לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, כלומר פשוט לקחת ולגנוב את כל הרכוש של העם. גוג מתכנן לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבוֹת. בעבר, ערי ישראל היו חרבות והרוסות, אבל עכשיו עם ישראל חזר אליהן, בנה אותן מחדש ויישב אותן, וגוג רוצה לחזור ולהחריב אותן שוב. ההתקפה שלו מכוונת וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם, כלומר אל עם ישראל שהיה פזור בגלות ונאסף חזרה לארצו מכל מיני מקומות בעולם. מאז שהעם חזר, הוא הפך לעם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן, שזה אומר שהם אספו וצברו הרבה רכוש. המילה מִקְנֶה מתארת בעלי חיים כמו כבשים ופרות, והמילה וְקִנְיָן מתארת את שאר הנכסים והדברים שהם קנו. בסוף, מתואר שעם ישראל הם יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ. כמו שהטבור נמצא בדיוק באמצע הבטן של האדם, כך ארץ ישראל נמצאת בדיוק במרכז העולם. בנוסף לכך שהיא במרכז, היא גם נמצאת במקום חזק שיורד בשיפוע לכל הכיוונים, ולכן היא נחשבת לארץ הגבוהה והחשובה מכל שאר הארצות.