תארו לעצמכם מנהיג של צבא גדול שמחפש מקום קל לכבוש, בלי להתאמץ או להסתכן. הוא מסתכל מרחוק על עם שיושב בארצו ומגלה משהו מפתיע מאוד. הוא מחליט לתקוף אֶרֶץ פְּרָזוֹת, שזה אומר מקום שיש בו רק כפרים ויישובים פתוחים לגמרי, בלי שום חומת מגן שתשמור עליהם.
האויב מתכנן להפתיע את הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח. התושבים שם כל כך רגועים ובטוחים בעצמם, שאין להם שום פחד. בגלל שהם מרגישים כל כך בטוחים, הם לא עומדים על המשמר, לא מכינים כלי נשק ולא מתחבאים בתוך מבצרים. למעשה, אין להם אפילו הגנה פשוטה של וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם, כלומר אין להם דלתות חזקות או מנעולים שיעצרו את מי שינסה להיכנס.
האויב מבין שאין מולו צבא חזק, ולכן הוא לא יקבל שום כבוד או גאווה אם ינצח אותם. אז למה הוא בכל זאת בא? המטרה שלו היא לא להראות שהוא גיבור, אלא פשוט לקחת את הרכוש שלהם. הוא רוצה לנצל את השקט והרוגע של התושבים כדי לקחת לעצמו בקלות את כל הכסף והנכסים שהם אספו, בידיעה שאף אחד לא באמת ילחם נגדו.