יצא לכם פעם לראות איך דייג מושך דג מהמים בעזרת חכה קטנה? הדג בכלל לא מתכוון להיתפס, אבל הפיתיון מושך אותו בדיוק למקום שהדייג רוצה. כך בדיוק ה׳ מתכנן להביא את גוג והצבא שלו אל ארץ ישראל. המילה וְשׁוֹבַבְתִּיךָ מסבירה שה׳ יכניס בלב של גוג רוח של מרד ועקשנות. גוג יחשוב שהוא יוצא למלחמה מתוך רצון אישי שלו, אבל באמת ה׳ הוא זה שמכוון אותו. ה׳ אומר לו וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ, ממש כמו ששמים קרס או טבעת בפה של דג או חיה רעה כדי לגרור אותם למקום שהם לא רוצים ללכת אליו. ה"קרסים" האלו הם בעצם המחשבות והרצונות שה׳ ישתול בלב של גוג, שיפתו וימשכו אותו להגיע בדיוק לאן שה׳ רוצה.
אחרי שגוג יחליט לצאת לדרך, יצטרף אליו צבא עצום. החיילים שלו לא יהיו סתם אנשים פשוטים, אלא לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל, כלומר לבושים בבגדי פאר יפים ומקושטים, כי זהו צבא מכובד ומאורגן מאוד. יחד עם הפרשים הרוכבים יגיע גם קָהָל רָב, המון אנשים שפשוט יתנדבו להצטרף אליהם למסע.
הצבא הזה יהיה מצויד היטב בכלים חזקים. החיילים יישאו צִנָּה וּמָגֵן. הצינה היא מגן גדול ורחב שמכסה את כל הגוף ושומר מפני מכות חרב, והמגן הוא כלי קטן יותר שנועד להגן מפני חיצים. כולם יהיו תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת, חיילים שביד אחת מחזיקים את המגנים כדי לשמור על עצמם, וביד השנייה אוחזים בחרבות כדי להתקיף.