יחזקאל, פרק ח׳, פסוק י׳

הנביא נכנס בחזון מבעד לפתח אל לשכה פנימית במתחם בית המקדש, וכאשר וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה נחשף לעיניו מראה קשה של עבודה זרה המונית. בחדר מופיעה כׇל־תַּבְנִית, כלומר דמויות מכל סוג של בעלי חיים, ובהן רֶמֶשׂ, בריות קטנות שקשה להבחין בהליכתן, וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ דמוית שרצים שעוצבה במיוחד לשם פולחן אלילי. לצד החיות מופיעים וְכׇל־גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, הכוללים את כל שאר האלילים שהעם עבד להם, ויש המזהים אותם עם צלמי הכשדים. כל המראה האלילי הזה היה מְחֻקֶּה עַל־הַקִּיר סָבִיב סָבִיב, כלומר חקוק כמקשה אחת ומקיף את החדר מכל עבר, כך שלכל אחד מהנוכחים היו חקוקים על הקיר סביבו סממני העבודה הזרה שלו.