בראשית, פרק י״ג, פסוק ט׳

אברם מבהיר ללוט כי הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, שכן שטחי המרעה פתוחים לבחירתו החופשית, בעוד אברם עצמו נותר מוגבל לאזור שעליו ציווה ה'. מתוך ענווה ורצון להגן על משפחתו מהשפעה שלילית, הוא מבקש הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי ומעניק לאחיינו את זכות הבחירה הראשונה, בתקווה שהפרידה תהיה פיזית בלבד ולא מוסרית. אברם מציג בחירה בין הַשְּׂמֹאל שהוא הצפון, לבין הַיָּמִין שהוא הדרום, בהתאם לשיטת ההתמצאות העתיקה שבה הפנים מופנות למזרח. באומרו אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה, הוא מציע ללכת לכיוונים מנוגדים כדי למנוע חיכוך, אך במקביל מבטיח להישאר קרוב ולתמוך בו בעת צרה, כפי שיד ימין החזקה מסייעת לשמאל. ניסוח שוויוני והדדי זה נועד להקל על לוט את הפרידה, כאשר אברם מקבל על עצמו בלב שלם את האזור שיוותר.