בראשית, פרק י״ג, פסוק ב׳

יציאתו של אַבְרָם ממצרים מסמנת מעבר ממצב של פליט לאדם הטעון במשאות רבים וברכוש עצום, ולכן הוא מתואר ככָּבֵד מְאֹד. כובד זה אינו נובע מזקנה או מחולשה, אלא מהעושר הרב בַּמִּקְנֶה, הכולל את כל סוגי בעלי החיים, וכן בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. המשא הרב הפך את מסעו לאיטי ומנע ממנו לשוב במהירות לארץ כנען כדי ללמד על ה', ואף הצריך ליווי של שומרים מפני סכנות בדרך. למרות השפע שניתן לו מאת ה' כדי לפרנס את הבריות ולקרבן לאמונה, אברם התייחס לרכוש החומרי כטורח מכביד והתנהל לגביו בחוסר התלהבות לעומת השגותיו הרוחניות. עושר זה יוצר ניגוד לרעב הכבד שאילץ אותו לרדת למצרים מלכתחילה, ומהווה סמל מקדים לבניו שעתידים לצאת משם ברכוש גדול.