בראשית, פרק י״ג, פסוק ט״ז

הבטחת ה' נועדה להפיג את חששו של אברהם מפני ירושת ארץ כה גדולה לבדו, ולכן הוא מבטיח שיהפוך אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, כלומר לעם בעל ריבוי עצום וחסר תקדים. המילים אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ משמעותן "כשם ש", והן מבהירות כי כשם שלא ניתן לספור את העפר, כך אי אפשר יהיה לאמוד את כמות צאצאיו ואת חשיבותם לקיום העולם הרוחני. הבחירה בפועל יִמָּנֶה במקום "ייספר" מלמדת כי שום כוח אנושי לא יוכל להגביל את העם או לשלוט בו. עם זאת, דימוי העפר טומן בחובו גם משמעות היסטורית מורכבת: לצד תקופות של שעבוד שבהן העם יירמס ויצטמצם בעתות משבר כבוץ דביק, הוא מהווה יסוד קיום נצחי שתמיד ישוב, יתרבה ויתפשט מחדש.