בראשית, פרק י״ג, פסוק ז׳

מצוקת שטחי המרעה בארץ הצפופה הובילה לכך שפרץ רִיב נקודתי וקשה בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה־אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה־לוֹט. הסכסוך נסב גם על שאלות מוסריות, כאשר רועי לוט רעו בשדות פרטיים בטענה שלוט הוא יורשו של אברם שלו הבטיח ה' את הארץ, בעוד רועי אברם האשימו אותם בגזל משום שהאדמה טרם עברה לבעלותם. מחלוקת פנימית זו העמידה את המשפחה בסכנה קיומית מצד הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, עמים חזקים שישבו בערים פתוחות ללא חומה, שאברם חשש כי ינצלו את הפילוג כדי להרוג אותם ולבזוז את רכושם. יתרה מכך, הכתוב מדגיש כי העם המקומי יֹשֵׁב בארץ בלשון יחיד, כדי להצביע על החרפה בכך ששתי אומות זרות חיות באחדות ובשלום, בעוד ששני קרובי משפחה שקועים במדון פומבי.