בראשית, פרק י״ג, פסוק א׳

אברם שב לארץ הייעוד עוד בטרם הסתיים הרעב כדי לחדש את ייעודו הרוחני, והכתוב מציין כי הוא וַיַּעַל, שכן התנועה הגיאוגרפית ממצרים היא כלפי צפון. יעד המסע הוא הַנֶּגְבָּה, כלומר החלק הדרומי של ארץ ישראל, אליו הוא חוזר מתוך כמיהה למקום המסוגל להצלחה רוחנית ולתורה. אברם יוצא עם וְכׇל־אֲשֶׁר־לוֹ, לאחר שבאורח נס המצרים לא לקחו בחזרה את מתנותיהם, ומלאך ה' שמר על רכושו הרב מסכנות הדרך. הציון כי וְלוֹט עִמּוֹ מדגיש שלוט בחר להישאר עמו ולא להשתקע במצרים, אך גם רומז להתעשרותו של לוט ולשוויון מעמדי המכין את הרקע לפרידתם הקרובה. מסע זה משמש סמל לעתיד, שבו צאצאי אברהם ייצאו אף הם ממצרים ברכוש גדול ובליווי קבוצת נלווים.