בראשית, פרק י״ג, פסוק י״ח

מסעו של אברם בארץ מקבל תפנית כאשר הוא עובר מחיי נדודים להתיישבות של קבע. וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, הוא עקר את אוהלו ממושבו הקודם והעתיק אותו בהדרגה, עד שוַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב וקבע את דירתו, מתוך הבנה שציווי ה' להתהלך בארץ מהווה רשות להשתקע בה. הוא התיישב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן, אזור של מישור או חורשת אילנות שנקראו על שם בעליהם, אדם בשם ממרא. לבסוף, וַיִּבֶן־שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' כדי להודות על הנבואה, להפיץ את האמונה ולייצר חזקה מעשית על הארץ. מזבח זה, ששימש גם כהכנה רוחנית לקראת מלחמת המלכים העתידית, מסמל התמזגות מוחלטת עם ה' לשם תפארתו בלבד וללא כל מניעים אישיים.