בראשית, פרק ל״ו, פסוק כ״ה

וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה כוללים את בנו דִּשֹׁן ואת בתו, שכן הכללת בנות תחת הכותרת "בנים" היא דרך כתיבה מקובלת במקרא. וְאׇהֳלִיבָמָה מוזכרת ברשימה זו בזכות חשיבותה ההיסטורית בהיותה אשתו של עשו. סיום הפסוק במילים בַּת עֲנָה חוזר על שם האב, ויש המסבירים כי הכתוב מתייחס לשני אנשים שונים בשם ענה, ואהליבמה היא בתו של ענה השני. מנגד, יש הסבורים כי מדובר בענה אחד, והחזרה על השם נועדה להבדיל אותה מאישה אחרת בעלת שם זהה, או להדגיש שלמרות שבמקומות אחרים היא מיוחסת לאדם אחר, היא ביסודה בתו של ענה.