בראשית, פרק ל״ו, פסוק כ״ד

רשימת היוחסין מתמקדת בבני צבעון, וְאַיָּה וַעֲנָה, כאשר האות וי"ו בשם הראשון היא תוספת לשונית רגילה או רמז למעמדו המשני של האח. הכתוב מדגיש כי הוּא עֲנָה כדי להבדילו מדודו בעל אותו השם, וכן כדי לרמז שנולד מתוך קשר פסול של גילוי עריות. בעת ששהה ענה בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו, הוא התפרסם באירוע חריג אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם. רוב המפרשים מסבירים כי ענה יצר מין כלאיים בניגוד לרצון ה' כשהרביע במכוון סוסות וחמורים כדי לייצר פרדים מטילי אימה, מעשה המשקף סמלית את פגמו המשפחתי. לעומת זאת, יש המסבירים כי אותם "ימים" היו ענקים או חיות רעות שענה נאבק בהם בגבורה כדי להציל את העדר.