רשימת מלכי אדום ממשיכה עם עלייתו לשלטון של הדד בן בדד, שליט שזכה לאזכור מיוחד החורג מרישום שושלתי רגיל. ציון הקרב שבו ניצח נועד להבליט מלחמה מפורסמת מאותם ימים, שדרכה קנה לו המלך שם והוכיח את גבורתו הרבה [שד"ל].
האירוע המרכזי המיוחס לו הוא בהיותו הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן. המדיינים היו בעיקרם שבט נוודים שהתיישב באופן זמני סמוך לגבולות אדום ומואב [ביאור שטיינזלץ]. נסיבות הקרב שהתרחש בִּשְׂדֵה מוֹאָב נידונות בהרחבה, ומציגות תמונה מורכבת של הבריתות והסכסוכים באזור. גישה אחת מסבירה כי אדום יצאה למלחמה מול מואב, ומואב הזעיקה את מדין לעזרה. אולם, עם תחילת הקרב, המואבים נמלטו ונטשו את המדיינים להתמודד לבדם מול צבא אדום, בגידה שיצרה איבה ארוכת שנים בין העמים [ביאור יש"ר]. לעומת זאת, יש המפרשים כי המדיינים הם שתקפו את מואב, ומלך אדום נחלץ לעזרת המואבים. מתיאור זה עולה כי שררה שׂנאה היסטורית בין מדין למואב, סכסוך שנפתר זמנית רק בימי בלעם כאשר השלימו ביניהם כדי להתאגד נגד עם ישראל [רש"י]. דעה נוספת גורסת כי המדיינים הגיעו לשטח מואב כדי להתבצר ולחבור אליהם, אך הדד הפגין עוצמה צבאית והכריע את כולם [רמב"ן].
מבחינה רעיונית, השם בֶּן בְּדַד נדרש על לשון בדידות, כמי שיושב לבדו, ויש הקושרים את שדה הקרב למקום הקדום שבו נהרג הבל. כמו כן, שם עירו עֲוִית מתפרש במשמעות של ירידה רוחנית והטעיה [רקנאטי].
מבחינה לשונית, יש לשים לב כי שמו של מלך זה נכתב הֲדַד באות דלת, וזאת כדי להבדילו ממלך אחר המופיע בהמשך ששמו הדר באות ריש [חזקוני].