רשימת צאצאי עשו משקפת מעבר ממשפחה למבנה חברתי ופוליטי מאורגן של שבטים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה אַלּוּפֵי או אַלּוּף משמעותה נשיא, שר חשוב, מושל, או אדם גדול העומד בראש משפחה או עיר. סמכותו של האלוף הייתה רבה, והתואר נחשב למעין שררה של מלכות ללא כתר [מזרחי].
הפרשנים מאירים נקודה היסטורית חשובה לגבי משמעות הביטוי אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו. הכוונה אינה בהכרח לאנשים שהולידו ויצרו את המשפחות הללו, אלא לתואר של הנהגה. בדור הראשון, אבי המשפחה אכן שימש כמנהיג, אך ככל שהמשפחות גדלו והתרחבו לכדי שבטים, הפך השם לתואר רשמי. כך למשל, אַלּוּף תֵּימָן הוא תוארו של המנהיג העומד בראש צאצאי תימן [מזרחי, שפתי חכמים, ביאור שטיינזלץ]. מנהיגים אלו, ששימשו כנסיכים מקומיים, שמרו על מעמדם העצמאי והנכבד גם בשלבים מאוחרים יותר, אף לאחר שקמה ממלכה של ממש באדום [ביאור שטיינזלץ].
מהיבט המסירה והנוסח של המקרא, ישנה הקפדה על כך שהשם תֵּימָן נכתב בכתיב מלא עם האות יו"ד, בדומה לאזכוריו האחרים בתורה וללא שינויי קרי וכתיב [מנחת שי].