המעבר הגיאוגרפי של משפחת עשו מארץ כנען מסמן גם את הפיכתה ממשפחה גרעינית לאומה גדולה ומבוססת. לאחר שהוזכרו קודם לכן בניו הישירים של עשו שנולדו לו בכנען, הכתוב עובר כעת לפרט את המשך השושלת שלו ואת התרחבותה מחוץ לגבולות הארץ [פענח רזא].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אינן מתייחסות לילדים שעשו הוליד בעצמו, אלא לנכדיו. עשו לא הוליד ילדים נוספים לאחר שעזב את כנען, והוא מוזכר בתחילת הרשימה רק כנקודת המוצא לשושלת שממנה יצאו בניו, אשר הם אלו שהעמידו את הצאצאים המפורטים להלן [רשב"ם, רמב"ן, גור אריה].
הציון בְּהַר שֵׂעִיר בא להדגיש כי מדובר בצאצאים שנולדו לבניו של עשו לאחר ההגירה וההתבססות בשעיר [רש"י, רד"ק, מזרחי]. עם זאת, רשימת התולדות כוללת בתוכה גם את בני אהליבמה, שאמנם נולדו עוד בארץ כנען, אך נמנו כאן כדי לאגדם יחד עם שאר אחיהם, ומשום שבהמשך הפכו גם הם למנהיגים ושרי שבטים בארץ שעיר [רמב"ן, הטור הארוך].
שינוי המיקום הגיאוגרפי השפיע גם על מעמדו הלאומי של עשו. כל עוד שהה בארץ ישראל, רק הוא עצמו נשא את השם "אדום", ומשפחתו טרם נחשבה לעם בפני עצמו. רק משהתיישבו בְּהַר שֵׂעִיר, התגבשו צאצאיו לכדי אומה עצמאית שנקראה "אדום", ובכך הפך עשו באופן מהותי לאֲבִי אֱדוֹם – אבי האומה האדומית [העמק דבר].