בראשית, פרק ל״ו, פסוק ד׳

פרשת וישלח

Genesis 36:4Sefaria

וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃

פירוט שושלתו של עשו פותח בציון בניו שנולדו לו מנשיו. עדה יולדת את אֱלִיפָז, שהוא בנו הבכור של עשו, ובשמת יולדת את רעואל [ביאור שטיינזלץ].

הבחירה בפועל וַתֵּלֶד בתיאור צאצאי עשו אינה מקרית, והיא עומדת בניגוד לתיאור צאצאי יעקב. בעוד שאצל יעקב התורה משתמשת במונח "בני" (כגון "בני לאה" או "בני רחל") מכיוון שהם מהווים את בניינו של העולם ולכן ראויים לתואר זה, צאצאי עשו אינם זוכים להיקרא "בנים". הם מתוארים במונחי לידה בלבד, ונחשבים כוולדות בעלמא, בדומה לוולדות של בהמה [קיצור בעל הטורים].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.