התורה עוצרת את רצף תיאור תולדותיו של עשו, ופונה לפרט את שושלתם של תושביה המקוריים והקדומים של האזור. שילוב רשימת יוחסין זו בתוך סיפורו של עשו משרת מספר מטרות רעיוניות והיסטוריות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפירוט נועד ליצור הבחנה משפטית ולאומית ברורה בין משפחת שעיר לבין משפחת עשו, שכן עם ישראל עתיד להצטוות שלא להתגרות בזרע עשו, והיה צורך להגדיר במדויק על מי חל הציווי [אבן עזרא, חזקוני]. מנגד, פרשנים אחרים רואים באזכור זה מסר תיאולוגי על השגחת ה', שלוקח ארצות מאומה אחת ומוסר אותן לאחרת. הכתוב מדגיש כי למרות שתושבים אלו היו גיבורים ואנשי שם, ה' עקר אותם מפני עשו כדי להעניק לו נחלה עצומה בזכות אבותיו, ובכך קיים את הברכה "ועל חרבך תחיה" [ספורנו, רד"ק, אור החיים, הכתב והקבלה]. בנוסף, יש המסבירים כי השושלת מוזכרת כדי להדגיש את גדולתו של אברהם, שכן תמנע, שהייתה בת למשפחת מלוכה זו, העדיפה להיות פילגש במשפחת אברהם מאשר גבירה באומתה [רש"י, אור החיים].
באשר לזהותו של שֵׂעִיר, יש הסבורים כי מדובר באבי אומה קדמונית מזרע כנען שעל שמו נקראה הארץ, ויש המציעים כי זהו אדם פרטי שבנה עיר וקרא לה על שמו [רמב"ן, העמק דבר, ביאור יש"ר]. מנגד, קיימת דעה כי האזור כולו נקרא "שעיר" דווקא על שמו של עשו שהיה "איש שעיר", והתושבים הקדומים מזוהים כאן על שם הארץ כפי שנקראה מאוחר יותר [רמב"ן, הטור הארוך]. דעה ייחודית נוספת גורסת כי השמות המוזכרים כאן אינם שמות של אנשים כלל, אלא שמות של מקומות שעשו החריב וישב תחתם [הכתב והקבלה].
התואר הַחֹרִי זוכה למספר ביאורים. הפירוש הפשטני הוא שמדובר בלשון חשיבות וגדולה, או בכינוי לשליטים שנהגו ללבוש בגדים לבנים ובהירים [אבן עזרא]. פירוש נוסף קושר את המילה לאורח חייהם ככאלה שהיו שוכנים במערות ובחורים [שד"ל]. במדרש נדרש השם מלשון "בני חורין", לרמוז שנעשו חופשיים ומרוקנים מנכסיהם כאשר עשו כבש אותם [אור החיים].
המילים יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מצביעות בראש ובראשונה על כך שאנשים אלו היו תושביה המקוריים של הארץ עוד בטרם הגיע עשו לכבוש אותה [רשב"ם, רד"ק, מזרחי]. אולם, חכמי המדרש יצקו לביטוי זה משמעות עמוקה יותר, ופירשו שהם נקראו כך משום שהיו בקיאים ומומחים מאין כמותם ביישובה של הארץ ובחקלאות. הם ידעו לאבחן את טיב הקרקע ברמת דיוק של כל מטר רבוע, ולקבוע איזו חלקת אדמה ראויה לזיתים, איזו לגפנים ואיזו לתאנים. הפרשנים מציינים כי את האבחון המדויק הזה הם עשו באמצעות הרחת האדמה או טעימת העפר ממש, בדומה לנחש שניזון מעפר, וזאת בהתבסס על הקשר הלשוני בין משפחת החוי למילה הארמית שמשמעותה נחש [רש"י, רד"ק, תורה תמימה, ברטנורא, אם למקרא].