בראשית, פרק ה׳, פסוק ל״ב

חייו של נח עמדו בסימן המבול, ולכן נאמר וַיְהִי נֹחַ כדי להדגיש את הווייתו העצמאית ואת ריחוקו מאורח החיים המושחת של בני דורו. הוא נמנע מלהקים משפחה עד היותו בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה מחשש שיוליד ילדים רשעים, ובהשגחת ה' עוכבה לידתם כדי שלא יגיעו לגיל מאה שבו היו עלולים להיענש בבית דין של מעלה. החזרה על המילים וַיּוֹלֶד נֹחַ מרמזת שגם בניו היו צדיקים כמותו, והכתוב מפרט את שמותיהם, אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת, שכן מהם עתיד העולם להיבנות מחדש כפי שמרמז הקשר הלשוני בין המילים בן ובניין. סדר הופעת השמות אינו לפי גילם אלא משקף את מעלתם הרוחנית, ולכן שם הוקדם בזכות צדקתו והיותו אבי העם הנבחר.