בראשית, פרק ה׳, פסוק ג׳

לאחר הטרגדיה של קין והבל מתחילה כאן שושלת חדשה וטהורה, כאשר ציון השנים המדויק בא לבסס את האמונה שהעולם נברא בזמן מסוים. הכתוב מציין כי וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה כדי ללמד שחיות שלמה מגיעה רק לאחר הולדת בנים, שכן עד אז ישב אדם באבל, פרש מאשתו והוליד רק בריות חסרות דעת. כאשר שב בתשובה והוסרה הקללה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ בן אנוש טהור שירש ממנו את החכמה והשלמות המוסרית, בניגוד לאחיו שנולדו עם נטייה לרע. הוא בחר ווַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת מלשון תשתית ויסוד, משום שרק ממנו הושתתה האנושות כולה לאחר שזרע קין נמחה, בתקופה שבה ה' העניק לאנשים אריכות ימים מופלגת למען אכלוס העולם, שהתאפשרה גם בזכות תזונה פשוטה ומיעוט תאוות.