קרה לכם פעם שחבר עשה טעות, והיה נראה שהכי קל פשוט לוותר עליו ולמצוא חבר אחר במקומו? המילים תְּחִלַּת דִּבֶּר־ה' בְּהוֹשֵׁעַ מתארות את הפעם הראשונה שה' דיבר עם הנביא. באותו זמן, עם ישראל חטא ועשה מעשים לא טובים. הושע הנביא הציע שה' פשוט יחליף אותם בעם אחר. אבל ה' רצה ללמד אותו שיעור חשוב, כדי שיבין את הקשר העמוק שיש לו עם ישראל.
לכן, ה' נתן לו הוראה מפתיעה מאוד: לֵךְ קַח־לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים. כלומר, ה' אמר להושע להתחתן עם אישה שלא נאמנה למשפחה שלה, אישה שרגילה לעזוב וללכת לאחרים, ולגדל ילדים בתוך המצב המסובך הזה. אחרי שהיו להם ילדים, ה' אמר להושע לגרש אותם. הושע מיד סירב, ואמר שקשה לו מאוד לעזוב את ילדיו. ברגע הזה ה' הסביר לו את המסר: אם לך כל כך קשה לעזוב משפחה כזו, איך אתה מציע לי לעזוב את עם ישראל, שהם הילדים של אברהם, יצחק ויעקב?
הסיפור הזה עוזר לנו להבין את סוף הפסוק: כִּי־זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'. בדיוק כמו אישה שעוזבת את הבית שלה שוב ושוב, כך אנשי הארץ עזבו את ה' והלכו לעבוד אלילים. דרך המקרה האישי הזה, הושע הרגיש בעצמו את הכאב, והבין שה' אוהב את העם שלו ולעולם לא ימהר לוותר עליו.