תְּחִלַּת דִּבֶּר־ה' בְּהוֹשֵׁעַ הייתה נבואתו הראשונה, שצמחה מתוך ויכוח שבו הציע הנביא להחליף את עם ישראל החוטא באומה אחרת. כדי ללמד את הנביא שאי אפשר לנטוש את העם, ציווה עליו ה': לֵךְ קַח־לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים, אישה שמופקרותה מפורסמת, וְיַלְדֵי זְנוּנִים, ילדים שזהות אביהם אינה ידועה או שמהווים הוכחה חיה לאורח חייה. ציווי זה, בין אם בוצע במציאות, נחווה במראה הנבואה בלבד או שימש כהוראה רוחנית לקרב חוטאים לתשובה, נועד לשקף את מערכת היחסים השבורה. ההצדקה למעשה היא כִּי־זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה', שכן העם סר באופן קבוע מדרך הישר והולך אחרי אלילים, ממש כפי שאישה מופקרת הולכת אחרי מאהביה.
הושע, פרק א׳, פסוק ב׳
תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ {פ}וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.