יצא לכם לתהות כמה זמן עובר מאז שתינוק נולד ועד שהוא כבר גדל קצת ומתחיל לאכול אוכל רגיל במקום לינוק? התקופה הזו נקראת גמילה, וזה בדיוק מה שקורה במשפחה של הנביא הושע. המילה וַתִּגְמֹל מתארת את סיום התקופה שבה התינוקת שתתה חלב אם. אשתו של הושע סיימה להניק אֶת לֹא רֻחָמָה, ולאחר שעבר קצת זמן, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן מציג לנו שהיא שוב ציפתה לתינוק וילדה בן חדש.
אבל למה התנ"ך מספר לנו על הזמן שעבר בין לידת הילדים? הזמן הזה הוא בעצם רמז למה שקרה לעם ישראל. בדיוק כמו שעבר זמן ונולד ילד חדש, כך עבר זמן מאז שהעם נאלץ לעזוב את הארץ שלו ולהיות בגלות בגלל המעשים הרעים שעשה. במקום לתקן את ההתנהגות שלהם ולחזור לארץ ישראל, הם נשארו לגור בארץ רחוקה בין אנשים שעובדים אלילים. הם המשיכו להתנהג בצורה לא טובה, וכך נולד וגדל שם דור חדש לגמרי של בנים, רחוק מאוד מהבית האמיתי שלהם.