דברי הימים ב, פרק י״א, פסוק י״ב

ביסוס הממלכה נשען על חימוש נרחב ולכידות פנימית שהרתיעו את מלך ישראל מלערוך מתקפה צבאית באזור. חלוקת הנשק התבצעה וּבְכׇל עִיר וָעִיר, כך שאפילו ערים שאינן בצורות צוידו בכלי מלחמה הכוללים צִנּוֹת וּרְמָחִים, שהם מגנים גדולים וחניתות. היערכות זו, שבה המלך וַיְחַזְּקֵם לְהַרְבֵּה מְאֹד, באה לידי ביטוי בביצור הגבולות ובהענקת אמצעי הגנה מגוונים. במקביל להתעצמות הצבאית, וַיְהִי לוֹ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן מעיד על נאמנותם המוחלטת של שבטים אלו לממלכה, וזאת בניגוד לנטישת העם את ממלכת ירבעם.