הפילוג בממלכה אילץ את הלוויים להגר מממלכת הצפון דרומה אל יהודה וירושלים, ולעזוב אֶת מִגְרְשֵׁיהֶם, כלומר את השטחים והאחוזות שהיו בבעלותם בנחלת עשרת השבטים. עקירה זו נכפתה עליהם משום שירבעם ובניו הִזְנִיחָם, הרחיקו אותם מעבודת הקודש ומנעו מהם לשרת לפני ה' בירושלים. במקביל לפגיעה הרוחנית נוצרה גם פגיעה כלכלית, שכן ירבעם מינה כוהנים זרים לבמות שהקים וגזל מהלוויים את מתנות הכהונה שהיוו את מקור פרנסתם. שילוב המצוקות לא הותיר להם ברירה אלא לנטוש את נחלותיהם ולעבור לממלכת יהודה, שם יכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס כדין.
דברי הימים ב, פרק י״א, פסוק י״ד
כִּֽי־עָזְב֣וּ הַלְוִיִּ֗ם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ לִֽיהוּדָ֖ה וְלִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּֽי־הִזְנִיחָ֤ם יָֽרׇבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.