תארו לעצמכם שאתם מנהיגים של ממלכה שצריכים לדאוג לביטחון של כל התושבים שלכם, מה הייתם עושים? המלך דאג להכין את הממלכה שלו בצורה הטובה ביותר. הוא לא שמר רק על הערים הגדולות והמבוצרות, אלא דאג שגם וּבְכׇל עִיר וָעִיר, אפילו בערים הרגילות, יהיו כלי נשק כדי שהתושבים יוכלו להגן על עצמם. הוא חילק להם צִנּוֹת וּרְמָחִים - צינות הם מגנים גדולים ששומרים על החיילים, ורמחים הם סוג של חניתות. המלך דאג לשמור היטב על הגבולות, וכמו שכתוב וַיְחַזְּקֵם לְהַרְבֵּה מְאֹד, הוא העניק לערים המון אמצעי הגנה וחיזק אותן.
אבל הכוח האמיתי של המלך לא היה רק במגנים או בחניתות, אלא באנשים שלו. המילים וַיְהִי לוֹ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן מספרות לנו ששבט יהודה ושבט בנימין היו נאמנים למלך לגמרי. הם תמכו בו ונשארו מאוחדים סביבו, בזמן שבממלכה השכנה, ממלכת ישראל, אנשים עזבו את המלך שלהם. בגלל שהערים היו כל כך מוגנות והעם היה כל כך מאוחד, מלך ישראל פחד לתקוף אותם, והממלכה נשארה בטוחה.