דברי הימים ב, פרק י״א, פסוק ד׳

II Chronicles 11:4Sefaria

כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה לֹא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּ עִם־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵאִתִּ֛י נִֽהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל־יָרׇבְעָֽם׃ {פ}

התערבות נבואית עוצרת את צבא יהודה על סף מלחמת אחים באמצעות ציווי אלוהי מדורג. ה' מורה תחילה לֹא תַעֲלוּ, כלומר איסור לצאת ולהילחם נגדם בעריהם, ומוסיף וְלֹא תִלָּחֲמוּ כדי למנוע אפילו את הזמנתם לקרב בשדה המערכה. כדי להדגיש את חומרת המעשה מוזכר כי הם עומדים להילחם עִם אֲחֵיכֶם, ולכן ניתנת ההוראה המוחלטת שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ, לפיה על החיילים להתפזר לבתיהם ללא צורך להישאר חמושים מחשש למתקפה. הסיבה לביטול המערכה היא כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, שכן הפילוג המדיני אינו מרד רגיל שיש לדכאו אלא אירוע שנגזר משמיים. העם מציית להנחיה, והמילים וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת מתארות את הפסקת הצעידה למלחמה בהתאמה לציווי ההתחלתי לעצור את המתקפה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.