במשך יָמִים רַבִּים, כדוגמת תקופת השופטים או ימי מלכים חוטאים, שקעה האומה לנתק רוחני. העם חי לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, מציאות שבה זנחו את אמונת ה' לטובת אלילים, או לחלופין חיו בגלות תחת שופטים נוכרים ומבלי לחקור בשכלם כדי להכיר את הבורא. המשבר החריף כשהיו וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, כלומר ללא כהנים המלמדים את דרכי ה', משום שהעם סירב לבקש מהם הדרכה והעדיף לפנות לנביאי שקר. הניתוק הושלם כשהעם נותר וּלְלֹא תּוֹרָה, מצב של נטישת הלימוד שיכול להיות תוצאה של היעדר המורים, או דווקא סיבת השורש למשבר כולו, שכן הסרת ההגנה הרוחנית של התורה סללה את הדרך לאובדן האמונה.
דברי הימים ב, פרק ט״ו, פסוק ג׳
וְיָמִ֥ים רַבִּ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְלֹ֣א ׀ אֱלֹהֵ֣י אֱמֶ֗ת וּלְלֹ֛א כֹּהֵ֥ן מוֹרֶ֖ה וּלְלֹ֥א תוֹרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.