וְהַבָּמוֹת, שהיו מזבחות פרטיים לעבודת ה' שהעם התרגל להשתמש בהם עוד בטרם נבנה בית המקדש, לֹא־סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל. למרות שעם הקמת המקדש הקבוע נאסרה ההקרבה בהן בחומרה, העם המשיך להקריב באותן במות יחיד. המילה רַק משמעותה כאן "אבל", והיא באה להדגיש את הניגוד החד בין התנהלות הציבור להתנהלותו של המלך. בעוד שלבם של בני העם לא היה שלם עם ה', לְבַב־אָסָא הָיָה שָׁלֵם כׇּל־יָמָיו. שלמות זו התבטאה בכך שאסא נמנע לחלוטין מלהקריב בבמות, והקפיד להביא את קודשיו ישירות אל בית ה' כדי לחזק את המקדש המרכזי.
דברי הימים ב, פרק ט״ו, פסוק י״ז
וְהַ֨בָּמ֔וֹת לֹא־סָ֖רוּ מִיִּשְׂרָאֵ֑ל רַ֧ק לְבַב־אָסָ֛א הָיָ֥ה שָׁלֵ֖ם כׇּל־יָמָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.