תקופה של כאוס חברתי ומלחמות קשות ניצבת במוקד, מצב שבו החברה והסביבה מתפוררות למאבקים אלימים. שבר זה אינו תוצאה של מהלך היסטורי טבעי, אלא התערבות אלוהית ישירה המביאה ענישה ומהומה.
המילה וְכֻתְּתוּ מבטאת הכאה, שבירה ורציצה [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. באשר לזהות הנלחמים זה בזה בביטוי גּוֹי בְּגוֹי וְעִיר בְּעִיר, קיימות מספר גישות בקרב הפרשנים. מחד גיסא, יש המפרשים כי מדובר במאבקים פנימיים בתוך העם, בין שבטים, משפחות וקבוצות שונות [ביאור שטיינזלץ], ובפרט מלחמת אחים בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל [מצודת דוד]. מאידך גיסא, יש הרואים בכך תיאור של מאבק חיצוני, שבו אומות העולם קמות להכות את ישראל, ותושבי ערי הגויים נלחמים בתושבי ערי ישראל [רלב"ג].
הסיבה לכל המאבקים והמלחמות הללו מפורשת במילים כִּי אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל צָרָה. הפועל הֲמָמָם מתפרש כשבירה וריסוק [מצודת דוד, מצודת ציון], או כהטלת מהומה ובהלה [ביאור שטיינזלץ]. ריבוי הצרות, סוגיהן השונים והתפשטותן המהירה על פני ארצות רבות, מוכיחים כי אין מדובר באסונות טבעיים או במקריות. אלו הם עונשים השגחיים ומכוונים מאת ה', אשר שובר את העם ומטיל בהם מהומה באמצעות צרות אלו [מלבי"ם].