בעקבות מחלתו ואירועים נוספים, המלך יחזקיהו ותושבי ירושלים נכנעים וחוזרים בהם, כאשר המלך מתחרט על בְּגֹבַהּ לִבּוֹ, כלומר על עוון גאוות הלב שחטא בו קודם לכן. בזכות תשובה זו וקבלת גזירת ה', הפורענות נדחית. משום כך וְלֹא־בָא עֲלֵיהֶם קֶצֶף, כעס ה' לא פגע בהם והעונש לא מומש במהלך חייו של המלך. כך זכתה הארץ לשקוט בביטחון לאחר פלישת סנחריב.
דברי הימים ב, פרק ל״ב, פסוק כ״ו
וַיִּכָּנַ֤ע יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ בְּגֹ֣בַהּ לִבּ֔וֹ ה֖וּא וְיוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְלֹא־בָ֤א עֲלֵיהֶם֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔ה בִּימֵ֖י יְחִזְקִיָּֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.