בעקבות מחלתו ואירועים נוספים שפקדו אותו, יחזקיהו המלך חוזר בו מגאוותו ומכניע את עצמו יחד עם תושבי ירושלים [ביאור שטיינזלץ]. המילים בְּגֹבַהּ לִבּוֹ מפורשות כסיבה להכנעה זו, כלומר יחזקיהו נכנע בעבור עוון גאוות הלב שחטא בו קודם לכן [מצודת דוד].
כתוצאה מתשובה זו וקבלת הדין מצידו של המלך, המצדיק עליו את גזירת ה' [רש"י], נדחית הפורענות. הכתוב מציין כי וְלֹא־בָא עֲלֵיהֶם קֶצֶף, כלומר כעס ה' לא פגע בהם [ביאור שטיינזלץ], והעונש לא יצא אל הפועל במהלך חייו של המלך [רש"י]. כך, לאחר פלישת סנחריב, זכתה הארץ לשקוט בביטחון בימיו [ביאור שטיינזלץ].