מנהיגי העם, המלך והנביא, פונים יחד בתפילה ובזעקה. הפרשנים מסכימים כי הכתוב כאן אינו מביא את נוסח התפילה המלא, אלא מציג את תמצית האירוע בלבד. חלופת הדברים בין השניים ונוסח התפילה המפורט של וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ מופיעים בהרחבה בספרים הקודמים, מלכים וישעיהו [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
עם זאת, בעוד שהספרים הקודמים מתמקדים בתפילתו של המלך, מחבר ספר דברי הימים בא לחדש ולהדגיש כי גם וִישַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא השתתף עמו בתפילה [מלבי"ם]. מתוך כך, שניהם יחד התפללו על המאורעות וַיִּזְעֲקוּ הַשָּׁמָיִם – כלומר, הפנו את זעקתם אל השמים [ביאור שטיינזלץ].