העושר החקלאי העצום והתרחבות משק החי דרשו הקמת תשתיות נרחבות ומאורגנות היטב לאחסון התבואה ולטיפול בבהמות.
המילה וּמִסְכְּנוֹת מתארת מחסנים ומקומות אוצר [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. ייעודם של מבנים אלו הוא תמיד לאחסון תבואה וגידולים חקלאיים, כפי שניתן ללמוד מערי המסכנות של פרעה או מאלו שנבנו במדבר, שכן במדבר אוגרים מזון וצידה ולא כסף וזהב [רש"י].
לצד מחסני התבואה, נבנו וְאֻרָוֹת, שהן איצטבלאות גדולות [רש"י, ביאור שטיינזלץ] ומקומות שבהם מצויים אבוסים להאכלת הבהמות [רד"ק, מצודת ציון, רלב"ג]. הכפילות בביטוי לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה באה ללמד על סדר וארגון מופתי, שבו הוקם מבנה נפרד לכל מין ומין של בהמה בפני עצמו [מצודת דוד].
בסוף הפסוק מוזכרים העֲדָרִים, מונח המתאר קבוצות של מקנה [מצודת ציון], ויש המפרשים זאת כמערכות ושורות מסודרות של בהמות [רד"ק]. עדרים אלו יועדו לָאֲוֵרֹת. הפרשנים נחלקו בהבנת מהותם של מקומות אלו. גישה אחת רואה במילה זו היפוך אותיות של "אֻרָוֹת", כלומר העדרים מילאו את האבוסים והאיצטבלאות המלכותיות [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המבחינים בין האיצטבלאות המקורות לבין ה"אורות". לפי כיוון זה, מדובר במכלאות צאן פתוחות ללא גג שנועדו לשמירת העדרים בלילה [רלב"ג], או בשטחים רחבים שבהם העדרים עמדו באוויר הפתוח ללא מחיצות כלל, מלשון "אויר" [מלבי"ם].