מִ֠י בְּֽכׇל־אֱלֹהֵ֞י הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֣ימוּ אֲבוֹתַ֔י אֲשֶׁ֣ר יָכ֔וֹל לְהַצִּ֥יל אֶת־עַמּ֖וֹ מִיָּדִ֑י כִּ֤י יוּכַל֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי׃
מלך אשור מציג טענה שנועדה לייאש את יושבי ירושלים, המבוססת על הניסיון ההיסטורי של האימפריה האשורית. הוא מציין כי כל העמים שנכבשו בעבר השתחוו לאלוהיהם וסמכו עליהם, אך שום עם לא נושע, לא בידי אלוהיו ולא בידי צבאו. לאור זאת, הוא לועג לביטחונם של בני יהודה ושואל מדוע שה׳ יצליח במקום שבו כשלו כל שאר האלים [ביאור שטיינזלץ].
בדבריו הוא מתייחס לעמים אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ, כלומר שהרגו והשמידו [ביאור שטיינזלץ], אֲבוֹתַי – כשהוא מכוון למלכי אשור שקדמו לו, פול ותגלת פלאסר [רש"י].
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיוהתחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.
