חוצפתם של סנחריב ואנשיו באה לידי ביטוי כאשר הם מחרפים ומגדפים את ה'. הביטוי וַיְדַבְּרוּ אֶל משמעו שהם דיברו על ה', והשוו את בורא עולם לאלילים חסרי כוח. הם התייחסו אליו כְּעַל אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָם, שהם למעשה רק פסלים. מתוך טעות זו הם הניחו שכשם שאותם אלילים לא הצליחו להציל את עמם מפני אשור, כך גם ה' לא יוכל להושיע את ירושלים.
דברי הימים ב, פרק ל״ב, פסוק י״ט
וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־אֱלֹהֵ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כְּעַ֗ל אֱלֹהֵי֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י הָאָדָֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.