דברי הימים ב, פרק ח׳, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שנתתם משהו לחבר, אבל הוא החליט להחזיר לכם אותו? זה בדיוק מה שקרה לשלמה המלך. שלמה היה צריך לשלם לחורם, מלך העיר צור, על המון חיטה ושמן שהוא קיבל ממנו. כדי לשלם את החוב, שלמה העביר לו כמה ערים. אבל כשחורם הלך לראות את הערים האלה, הוא לא כל כך אהב אותן. הוא הבין שהאדמה שם לא טובה מספיק לחקלאות ולא תצמיח מספיק תבואה, ולכן הוא פשוט החזיר אותן לשלמה. לכן הכתוב מספר על הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה, כי אלו בעצם אותן ערים ששלמה נתן לחורם בהתחלה, ועכשיו חזרו אליו. מה שלמה עשה איתן עכשיו? הרי אי אפשר להשאיר אותן ככה עזובות. מסופר כי בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שלמה שיקם את הערים והושיב בהן אנשים מעם ישראל כדי שיעבדו את האדמה. בזכות העבודה הקשה שלהם, האדמה חזרה להצמיח יבול רב, וכך שלמה הצליח לשלם את החובות שלו לחורם בכוחות עצמו.