יצא לכם פעם לדמיין מסע בים אל ארץ רחוקה כדי להביא אוצר גדול? זה בדיוק מה שעשה שלמה המלך. שלמה רצה להביא זהב, ולכן הוא חבר לחורם, מלך העיר צור. חורם שלח לשלמה אניות, כלומר ספינות של ממש, ויחד איתן גם יודעי ים. אלו היו מלחים מנוסים שהכירו היטב את נתיבי הים. לשלמה המלך עדיין לא היו מומחים לשיט משלו, ולכן הוא נעזר באנשים של חורם.
אל המלחים האלה הצטרפו עבדי שלמה, שהיו אנשי הצבא והמנהלים של המסע. כולם יחד הפליגו אל אופירה, מקום שהיה מפורסם מאוד בזכות הזהב הרב שהיה בו. כשחזרו, הם הביאו איתם אוצר עצום של ארבע מאות וחמשים ככר זהב. אולי תופתעו לשמוע שבמקום אחר בתנ"ך כתוב שהם הביאו רק ארבע מאות ועשרים כיכרות. לאן נעלמו שלושים כיכרות זהב? התשובה פשוטה, הכסף הזה ניתן לעובדים של חורם בתור משכורת על העבודה הקשה שלהם בים.