מפעלי הבנייה המלכותיים של שלמה המלך התרחבו אל מעבר למרכזי היישוב, והגיעו עד לאזורי המדבר ולגבולות הצפוניים של הארץ. שלב זה של פיתוח ותנופת בנייה אזרחית התרחש רק לאחר ששלמה סיים לבנות את בית ה' ואת ארמונו, שכן כל עוד עסק בבניית המקדש הוא לא התפנה לעסוק במיזמים אלו [מצודת דוד].
במסגרת עבודות אלו בנה שלמה את ערי המסכנות, שהן ערי אוצרות ומחסנים [מצודת ציון], אשר נועדו לאחסון סחורות וייתכן שאף שימשו כמוקדי מסחר [ביאור שטיינזלץ]. ערים אלו הוקמו בחמת, אזור השוכן בצפון הארץ [ביאור שטיינזלץ].
תשומת לב פרשנית מיוחדת מופנית לבניית העיר תדמור. במקבילה לפסוק זה בספר מלכים, שמה של העיר נכתב "תמור" אך נקרא "תדמור", ואילו כאן בספר דברי הימים השם נכתב במפורש "תדמור". שוני זה אינו מקרי ונושא משמעות היסטורית ומוסרית. תושבי עיר זו עזרו לימים לשונאי ישראל, ובכך השיבו רעה תחת הטובה והחסד שעשה עמם שלמה כשבנה עבורם כרך חשוב. לכן, בספר מלכים נכתב השם "תמור" מלשון תמורה, כדי לרמוז על כך שהמירו את התנהגותם והתחלפו לרעה. אולם, בספר דברי הימים השם נכתב "תדמור" מתוך כבוד לשלמה המלך. כבודו של המלך מחייב שלא להזכיר כאן שבנה עיר שמרדה וקלקלה בהמשך, ולכן הכתוב משתמש בשמה המלא והמכובד המציין עיר חשובה [רש"י, חומת אנך].
לצד פרשנות זו, העוסקת במשמעות חילופי האותיות, יש המדקדקים במסורת הקריאה והכתיב שמבהירים כי מבחינה טקסטואלית טהורה, הקריאה התקנית של שם העיר נותרה "תדמור" בשני המקומות ללא הבדל, והם דוחים ניסיונות לשנות את קריאת האותיות בספר מלכים [מנחת שי].