קרה לכם פעם שעבדתם קשה על פרויקט ענק, וכשהוא סוף סוף היה מוכן, הרגשתם שמתחיל פרק חדש ומרגש? כששלמה המלך סיים לבנות את בית המקדש המפואר, זה בדיוק מה שקרה. המילה אָז מלמדת אותנו שהבנייה הסתיימה לחלוטין. מאותו רגע, בני ישראל הפסיקו להקריב קורבנות במזבחות פרטיים משלהם, וכולם התחילו להגיע למקום אחד מרכזי.
תארו לעצמכם כמה עולה לקנות קורבנות עבור עם שלם בכל יום ויום. המילים הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת לא אומרות רק ששלמה הקריב את הקורבנות, אלא שהוא החליט בנדיבות רבה לשלם על כל הקורבנות הציבוריים מהכסף האישי שלו. הוא שילם לא רק על קורבנות החגים, אלא גם על הקורבנות שהוקרבו בכל יום ויום, וגם על אלה של השבתות וראשי החודשים. כל זה קרה עַל מִזְבַּח ה', שהוא מזבח הנחושת המיוחד ששלמה בנה ממש לפני האולם, בכניסה לבית המקדש.