אחז נטש את דרך ה' ואימץ את מנהגיהם של מלכי ישראל ועמי כנען הקדומים. כחלק מפולחן האליל מולך הוא לקח את בנו והעביר באש, טקס שבו האב מעביר את ילדו בין שתי מדורות. למעשה, אחז העביר באש יותר מבן אחד, אך בעוד בן אחד נשרף כליל, בנו חזקיהו ניצל מכיוון שאמו מרחה עליו חומר חסין אש. מעשים אלו מתוארים כתועבות של הגויים אשר ה' הוריש, כלומר גירש וסילק מפני עם ישראל.
מלכים ב, פרק ט״ז, פסוק ג׳
וַיֵּ֕לֶךְ בְּדֶ֖רֶךְ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֤ם אֶת־בְּנוֹ֙ הֶעֱבִ֣יר בָּאֵ֔שׁ כְּתֹֽעֲבוֹת֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹרִ֤ישׁ יְהֹוָה֙ אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.