מלכים ב, פרק ט״ז, פסוק א׳

II Kings 16:1Sefaria

בִּשְׁנַת֙ שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְפֶ֖קַח בֶּן־רְמַלְיָ֑הוּ מָלַ֛ךְ אָחָ֥ז בֶּן־יוֹתָ֖ם מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

עלייתו של אחז לשלטון ביהודה פותחת תקופה של משברים רוחניים וצבאיים, והיא מתוארכת בִּשְׁנַת שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן־רְמַלְיָהוּ מלך ישראל, עם סיום מלכותו של יותם אביו. בעקבות חטאיו של אחז ועבודתו הזרה, עורר ה' את מלכי ארם וישראל לצאת נגדו למלחמה. אף שיהודה ספגה תבוסה קשה, הכתוב מעדן את היקף הפורענות מתוך כבוד לייחוסו של אחז, שהיה מוקף באב ובבן צדיקים. בסופו של דבר, האויבים לא הצליחו להחריב את ירושלים עצמה משום שה' חמל על יהודה ומנע את השחתתה המוחלטת.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ט״ו
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.