היענותו של מלך אשור לקריאת העזרה משתלבת היטב בשאיפות הכיבוש האימפריאליות שלו. מלכי אשור תכננו ממילא להשתלט על המרחב כולו באופן הדרגתי, שאיפה שעתידה הייתה להתרחב בהמשך אף עד למצרים [ביאור שטיינזלץ].
אף על פי שמלך אשור אכן יצא למערכה, בספר דברי הימים נכתב כי הוא למעשה הצר לו ולא חיזק אותו. יישוב הסתירה טמון בהבנת היקף העזרה. מלך אשור הסיר מעליו אך ורק את האיום המיידי של מלך ארם, אך הותיר אותו חלש וחסר הגנה מול שאר האויבים שקמו עליו מסביב באותה עת, כמו האדומים והפלשתים [מלבי"ם].
במהלך המערכה, מלך אשור עולה אל דמשק, וַיִּתְפְּשֶׂהָ, כלומר כובש אותה [ביאור שטיינזלץ]. לאחר מכן מתואר כי וַיַּגְלֶהָ קִירָה. הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא שהגלה את העם היושב בדמשק למדינה או מחוז בשם קיר, הנמצאת הרחק בצפון והייתה חלק משטח אשור. מהלך זה של הגליית תושבי ארם לקיר מהווה למעשה הגשמה של נבואת עמוס, שניבא כי עם ארם יגלו קירה על פי דבר ה' [רד"ק].