אחז בוחר לנטוש את דרך ה' ולאמץ את מנהגיהם של מלכי ישראל, ואף מרחיק לכת ומקיים את הפולחנים של עמי כנען הקדומים [ביאור שטיינזלץ]. המונח העביר באש מתאר את עבודת האליל מולך, טקס שבו האב מעביר את בנו בין שתי מדורות אש [מצודת דוד]. מעשים אלו מתוארים כתועבות של הגויים אשר ה' הוריש, כלומר גירש וסילק מפני עם ישראל [מצודת ציון].
הפסוק מציין שאחז העביר את בנו בלשון יחיד, בעוד שבמקבילה בספר דברי הימים מסופר שהעביר את "בניו" באש, בלשון רבים. ההסבר לכך הוא שאחז אכן העביר באש יותר מבן אחד. בעוד שבן אחד הועבר ונשרף לחלוטין, בנו השני, חזקיהו, ניצל. אמו של חזקיהו הגנה עליו כשמרחה עליו חומר חסין אש (סלמנדרה), ולכן האש בערה סביבו אך לא פגעה בו [מלבי"ם].