תארו לעצמכם שאתם קוראים שני ספרי היסטוריה על אותו אירוע, וכל אחד מהם מספר את הסיפור קצת אחרת. זה בדיוק מה שקורה כשקוראים על תחילת המלכות של אחז. התנ"ך מספר לנו שאחז התחיל למלוך בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, שהיה אז מלך על ממלכת ישראל. החישוב לזמן הזה הוא פשוט: אבא של אחז מלך במשך שש עשרה שנים, וכשהוא סיים את תפקידו, אחז מיד תפס את מקומו.
לצערנו, אחז לא היה מלך טוב. הוא עשה מעשים רעים ועבד עבודה זרה. בגלל המעשים האלה, ה' הביא את מלך ארם ומלך ישראל להילחם נגדו. בספר אחר בתנ"ך, ספר דברי הימים, מסופר שהמלחמה הזו הייתה קשה מאוד עבור ממלכת יהודה. אבל כאן בספר מלכים, התיאור הרבה יותר עדין וכתוב רק שהאויבים לא הצליחו באמת לנצח אותו. למה התנ"ך מרכך את הסיפור? סיבה אחת היא מתוך כבוד למשפחה של אחז, כי אבא שלו יותם והבן שלו חזקיהו היו מלכים צדיקים מאוד. הסיבה השנייה היא שה' ריחם על ממלכת יהודה, ולכן הוא עצר את האויבים ולא נתן להם להחריב את ירושלים לגמרי.