מלכים ב, פרק כ״ד, פסוק י״ד

מדיניות ההגליה הבבלית נועדה לשבור את ההנהגה המקומית ולמנוע מרידות עתידיות, ולכן התמקדה בשכבות העליונות של העם. בין הגולים נמנו קציני הצבא, הם גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וכן הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר שהם בעלי מלאכה ושוערי החומות שהוגלו כדי למנוע ייצור כלי נשק, או לחלופין כינוי לחכמי תורה גדולים שפסיקותיהם מתקבלות ללא עוררין. גל הגליה מרכזי זה מנה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים איש, מספר המבטא את סך כל הגולים מהשבטים השונים יחד, או נתון המתאר ספציפית את הגלות הגדולה ביותר ביחס לגלויות קטנות אחרות. לאחר ההגליה לא נותר בארץ איש זוּלַת השכבות החלשות ביותר, כלומר לא נשארו תושבים אלא רק דלת העם.