במהלך הקרבות, וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן־יָעִיר, אחד מגיבוריו של דוד, אֶת־לַחְמִי אֲחִי גָּלְיָת הַגִּתִּי, ומכריע אותו למרות ממדיו העצומים. בעוד שיש המפרשים כי אלחנן הרג את אחי גוליית, אחרים מזהים את אלחנן עם דוד המלך עצמו שזכה לחנינת ה'. כוחו הפיזי הרב של לחמי ניכר בכך שוְעֵץ חֲנִיתוֹ, כלומר מוט החנית שלו, היה כבד וארוך כִּמְנוֹר אֹרְגִים, קורת העץ שעליה כורכים את החוטים בזמן האריגה. דימוי זה משקף מידה כנגד מידה, שכן הלוחם שהכה את הענק השתייך למשפחה שעסקה באריגה בקודש, ולכן ראוי היה שינצח את מי שחניתו דמתה לכלי אריגה.
דברי הימים א, פרק כ׳, פסוק ה׳
וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֞ךְ אֶלְחָנָ֣ן בֶּן־[יָעִ֗יר] (יעור) אֶת־לַחְמִי֙ אֲחִי֙ גׇּלְיָ֣ת הַגִּתִּ֔י וְעֵ֣ץ חֲנִית֔וֹ כִּמְנ֖וֹר אֹרְגִֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.