קרה לכם פעם שהייתם חולים וקיבלתם תרופה ממש לא טעימה, אבל אחרי כמה ימים, כשהבראתם לגמרי, הבנתם שהיא בעצם הדבר הכי טוב שקרה לכם? לפעמים דברים שמרגישים לנו קשים בהתחלה, נמצאים שם רק כדי לרפא אותנו. הנביא מספר לנו שבעתיד לבוא, בזמן הגאולה שנקרא בַּיּוֹם הַהוּא, עם ישראל יסתכל לאחור על כל התקופות הקשות של הגלות ויגיד דבר מאוד מפתיע: אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי. המילה אָנַפְתָּ פירושה כעסת. כלומר, העם יגיד לה' תודה דווקא על כך שהוא כעס והעניש אותם בעבר. הסיבה לכך היא שאז כולם יבינו שהקשיים לא הגיעו סתם, אלא הם היו כמו תרופה. ה' נתן אותם לאט לאט ומתוך רחמים, כדי לעורר את העם, לעזור להם לתקן את הטעויות שלהם ולחזור לדרך הטובה. הכעס הזה הראה שה' אוהב אותם ואכפת לו מהם, ממש כמו הורה שמעיר לילד שלו כדי שישתפר. ברגע שהתהליך הזה מסתיים והטעויות מתוקנות, הכעס חולף לגמרי. לכן ממשיך הפסוק ואומר יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. ה' מסיר את הכעס ומביא במקומו נחמה שלמה ורוגע. בגאולה הזו הלב כבר יהיה מלא בביטחון, ולא יהיה שום פחד שהקשיים יחזרו אי פעם.
ישעיהו, פרק י״ב, פסוק א׳
וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אוֹדְךָ֣ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.