הנביא קורא לעם לצאת מהמתנה סבילה ולשוב אל ה' תוך ניצול חלון הזדמנויות ייחודי וזמני. על האדם לקיים דִּרְשׁוּ יְהֹוָה בְּהִמָּצְאוֹ בטרם ייחתם גזר דינו, קודם יום המיתה, או לפני שהעם יגלה והשכינה תסתלק מבית המקדש. ברמה האישית, מי שחטא נדרש להזדרז ולקיים קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב בטרם ה' יתרחק ממנו, פעולה המתאפשרת משום שנשמת האדם חצובה מה' ולכן הוא תמיד קרוב אליה. מנגד, יש המפרשים כי הקריאה אינה תלויה בזמן חולף, אלא היא דרישה לחפש את ה' בעבור כך שהוא תמיד נמצא וקרוב, מתוך הבנה שתשובה אקטיבית יכולה להחיש את הגאולה.
ישעיהו, פרק נ״ה, פסוק ו׳
דִּרְשׁ֥וּ יְהֹוָ֖ה בְּהִמָּֽצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.